קטן, מפנק, טובל בגינה מטופחת ומציע אווירה אינטימית וייחודית בזכות בעלת המקום וצוות העובדים המסור.
כתב: איטו אבירם
שעת בין-ערביים סתווית. אני יושב על צלע ההר, גבוה-גבוה מעל הכינרת, הרחוקה ממני כמה קילומטרים טובים. גלויית נוף שאין קיטשית ממנה, ושעתה אני חלק ממנה, ועוד מעז ליהנות כל כך.
המרפסת הפרטית שלי, שילוב ארכיטקטוני של אבן ומעקה ברזל, מאפשרת לי להציץ מגבוה על המדרונות המשתפלים וכמו נשפכים אל האגם התכול ההוא. בדרך, העין פוגשת מעט בתים ובניינים במורד השכונה שבה נמצא המלון אבל בעיקר נמצאים שם המרחבים הנפתחים דרומה. רכסים-רכסים שהטבע העמיד זה אחר זה, והעין אינה יודעת שבעה, האם באמת רואים מכאן גם את הכרמל? הגלבוע? אולי אף את ההרים שמעבר?
הרוח המערבית, יבשה ומתחשבת, מלטפת אותי באצבעותיה הדקיקות ומעוררת בי חשק רומנטי ישן, לאהוב, להתהולל, להתרגש. בת זוגי, שכמו מנחשת את מחשבותיי, סיימה זה עתה למלא את הג’אקוזי, והתיישבה לצדי כדי שנוכל לשתות יחד את האספרסו שהכנתי לשנינו ולהתענג על התופינים שחיכו לנו, כשהגענו, בתוך צנצנת אלגנטית. אין הרבה רגעים מושלמים בחיים. האמת היא שניתן לספור אותן על אצבעו כפות הידיים. אך הרגע הזה הוא אחד מהם: חמקמק וערמומי, מסתורי ולא מוחשי, אבל נוכח כאן, עם שנינו. עכשיו!
אין בו יוהרה או התנשאות, במלון הבוטיק הזה, ובוודאי ישנם בתי מלון גדולים ומפוארים ממנו בגליל. אבל כשאתה מחפש רומנטיקה, מרגוע ופינוק לא תמצא אותם באחד מאותם מלונות מתפארים ומתנשאים ואילו כאן הרומנטיקה נוכחת באלם קול, הפינוק מפתה בחמשת החדרים המעוצבים כל אחד בסגנון אחר ובארוחת הבוקר הטבעונית, שהיא מגוונת ומושקעת ויותר מכל – טעמו האמיתי של הגליל.
בולט בין מלונות הבוטיק בצפון
יממה אחת קצרה מדי בילינו בגובה של כמעט 700 מטרים מעל פני הים. היינו רחוקים מספיק מהמולת ההמון הסואן, שהציף באותו סופ”ש את אתרי הבילוי באצבע הגליל ועם זאת – קרובים בצורה מפתיעה אל סמטאותיה הצרות והקורצות של צפת שבמפתיע, הציעה לא רק מסעדות ובתי אוכל מגוונים, כאלו הפתוחים גם בשבת, אלא גם מרכזי קניות חדשים. אלא שאנו העדפנו את גלריות הציירים והפסלים של פעם שלעולם אינן מכזיבות.
את החופשה ניצלנו גם לקפיצה קצרה אל השביל סובב פסגת הר מירון, שהוא מסלול מושלם בן שעה וחצי בעובי החורש הגלילי, שבו נחשפת העין, מדי פעם, אל נופי הגליל בכל כיוון אפשרי. עשינו זאת כבר בדרך חזרה דרומה, וכך טעמנו גם טעם של הליכה אמיתית בטבע, והכל ביממה קצרה אחת.
היה מהנה לשוטט במסדרונות הרחבים של המלון שאותם עצבה בת אורן פולק, אמנית רבת השראה, אשר יצקה את כל אהבתה בעיצוב ארכיטקטוני ייחודי, רהיטי גלריה ויצירות אומנות. בעלת המלון, דורי אלשיך, אישה מרתקת בפני עצמה, שרכשה את המלון לפני כמה שנים וחיה אותו בנפשה ובגופה כל השבוע, היטיבה לטפח את הקיים ולהוסיף, בטעם טוב, גם את יצירותיהם של אביה משה אלשייך ובת זוגו אלה.
חלקה של דורי אינו מצטמצם לשמירה על הקיים. היא בהחלט הרוח החיה, המעניקה למלון את צביונו הרומנטי והמפנק, כזה שאיכשהו מבדל אותו גם מלא מעט מלונות בוטיק אחרים בגליל, שביניהם כמה שניסינו בעבר ומאד נהנינו מהשהייה בהם.
החדר, המרפסת, הגינה
אנחנו בחרנו את “הסוויטה הקלאסית”, ואני מודה שהבחירה לא היתה קלה כלל, מכיוון שכל אחת מחמשת הסוויטות מעוצבת בסגנון אחר, ייחודי ומעורר חושים. דלתות הסוויטות שבקומת הקרקע מוליכות אל גינות פרטיות שבהן גם ערסל ופינת ישיבה. אלו שבקומה מעל מצוידות במרפסת שכמו תלויה מעל הנוף. אהבנו בחדרנו את העובדה שהיה רחב ידיים, מצויד במיטת “קינג” רחבה, מכונת אספרסו ומיני מקרר. הדלת והחלון “הכניסו” את הנוף אל תוך החדר, אף כי לא אפשרו לעיניים סקרניות לחבל בפרטיות שלנו. העדפנו שלא לפתוח את הטלוויזיה ולהסתפק בערוצי המוסיקה, אף כי המסך היה רחב והטלוויזיה הציעה מגוון של כל ערוצי הטלוויזיה.
עוד היו שם ספרי קריאה שאנחנו הבאנו, וכאלה שחיכו על המדף בחדר, ביחד עם משחקי קופסא, חלוקי רחצה רכים, נעלי בית ותמרוקים. הג’קוזי ממוקם בקדמת החדר, ליד החלון הרחב והוא מומלץ במיוחד לימים אלו של סתיו וחורף מתקרב. תמיד רוטטת בי תחושת בזבזנות קלה, כשאני פותח את ברזי הג’קוזי כדי למלא אותו, ותמיד היא מתפוגגת ברגע המפגש של הגוף העירום עם המים הלוהטים.
א-פרופו מים לוהטים, בחוץ, ורק כשמספיק חם, מחכה לנופשים במלון גם בריכה קטנה המתפקדת יותר כבריכת שכשוך וממוקמת באחת הפינות של המלון. אם יש לי הצעה לשיפור אל בעלת המלון, היא להשקיע את הכסף הדרוש כדי לשדרג את הבריכה שלדעתי אינה מגיעה לרמה הגבוהה שהמלון מציב בכל תחום אחר. לדוגמא: הגינה המקיפה את המלון, שהיא מטופחת, מפתיעה, שיש בה עצי פרי, פינות ישיבה מוצלות והמון אופי.
אוכל ערבי-גלילי-טבעוני
בואו נדבר קצת על האוכל. המלון מציע ארוחות בוקר בלבד, שהן גם ההזדמנות היחידה של אורחי המלון להיפגש זה עם זה. אם אינכם מעוניינים במפגש מסוג שכזה ומעדיפים פרטיות, צוות המלון ידאג שארוחת הבוקר תחכה לכם על השולחן במרפסת חדרכם.
אנחנו התיישבנו ליד שולחן גדול, גדוש צלחות וצלוחיות עמוסים בסלטים גליליים שאותם מכינה במיוחד שפית המגיעה מהכפר טובא זנגריה, לצד הסלטים הערביים הקלאסיים וכאלה שהיו לנו פחות מוכרים היו גם סלסלות קש ובהן לחמים ומאפים טריים, מיצים, קפה ותה. בצד השולחן הגדול, המתאים לטיפוסים חברותיים יותר, ישנם גם שולחנות קטנים יותר בחדר האוכל, המספקים פרטיות גם כאן.
מטבח השפית ב’קאמי’ גלילי, הוא אכן צבעוני ואטרקטיבי וגדוש במיטב התוצרת החקלאית הגלילית האיכותית. זו כוללת ירקות בלדי וצמחי תבלין בגינה, ללא כל שימוש במוצרים מן החי.
את הארוחות האחרות במשך היום תצטרכו, כמונו, לאכול מחוץ למלון. למזלכם, יש לא מעט מסעדות מצוינות במרחק קילומטרים ספורים, בין אם בראש פינה או בצפת, שתיהן מרחק דקות של נסיעה. לפירוט המסעדות ובתי האוכל המומלצים לחצו כאן.
ומה לעשות כשרוצים הפסקה מהרומנטיקה?
המלון ממוקם באמצע הדרך בין צפת וראש פינה, ובקצה התחתון של אצבע הגליל. בתוך חצי שעה ניתן להגיע לאינסוף אטרקציות וביניהן החרמון, רמת הגולן, מרכז קנדי והחלקה על הקרח במטולה, קריית שמונה, יובלי הירדן המציעים אתרי פיקניקים ועוד ועוד… לפירוט אפשרויות הבילוי לחצו כאן.
לכתבה המלאה - לחצו כאן